At A Glance Author Maya Contact Maya@bme.anon IAM maya_the_bee When Two years ago Artist Shay Location Tel Aviv אני מניחה שבגלל שעגיל בגבה זה בין העגילים הנפוצים ביותר, וכנראה שבגלל זה הוא היה בין הפירסים שמשכו את תשומת ליבי.
אחרי שעשיתי הליקס בכיתה ח', הגיע הזמן לעשות עוד פירס.
בכיתה ט' הייתי בתיכון שלא מאשר פירסים, אז החלטתי לחכות עד סוף השנה ולהתחורר.
כמובן שזה לא כזה פשוט, אני גם הייתי רק בת 14 וחצי, וגם אמא שלי לא בדיוק מעריצה את העניין.
ניסיתי לשכנע אותה בכל מיני דרכים, כמובן שבסופו של דבר זה מגיע ל"הסכמים".
ההסכם שלנו היה שאם לא יהיו לי נכשלים בתעודת סוף שנה, היא לוקחת אותי לחורר את גבתי.
לרוע מזלי, היו לי נכשלים. בעצם, נכשל אחד, בלשון אם אני לא טועה.
חזרתי הביתה מהיום האחרון של בית ספר כולי עצובה ומבואסת.
בדרך הביתה אמא שלי התקשרה ושאלה אותי איך התעודה וכד'
ואמרתי לה שבסדר אבל יש לי נכשל וממש הייתי עצובה וכועסת - עצבנית לגבי זה... היא לא הבינה מה הסרט שלי, ולמה אני עושה כזה סיפור מהנכשל (זה לא משהו נדיר אצלי:)
השחלתי את המשפט "כי עכשיו אני לא יכולה לעשות פירס בגבה". היא לא ממש הבינה מה הקשר (זקנים שוכחים מהר:) ואח"כ היא אמרה שנדבר על זה כשהיא תחזור הביתה.
היא חזרה, דיברנו על זה, ואין לי מושג איך - אבל איכשהו היא הסכימה!
ווהו!
נסענו ב26 ליוני (או משהו כזה) לשינקין, הסטודיו היחיד שהכרתי באותה התקופה.
נכנסנו לסטודיו, אמרתי שאני רוצה פירס בגבה, הגברת שעובדת שם אמרה לי את המחיר וקראה לפירסר.
הפירסר, שי, הראה לי מאיפה לבחור תכשיטים. התלבטתי בין ברבל כסוף לבין ברבל בצבע אחר, ובסוף בחרתי את הכסוף.
נכנסנו אני, אמא והפירסר לחדר. התיישבתי, הוא קצת פיטפט איתנו (נראה שאמא שלי הייתה מאוד משעושעת מזה שהוא לבש חצאית סקוטית), הם דיברו על חורים מיותרים בגוף וכל מיני דברים שכאלו, הוא סידר את הכלים וניקה את העגיל והיא כל שנייה שאלה אותו "מה זה?" "ומה זה?" ו"למה זה?" וכל מיני שאלות של אמא. הוא מצידו ענה בכיף, שזה היה נחמד.
הוא סימן לי 2 נקודות ואמר לי לראות אם זה בסדר מצידי. הסתכלתי במראה, כולי מאושרת, ומאשרת את הסימון.
התיישבתי שוב, הוא ניקה לי את המקום ותפס את האיזור עם מלקחיים. קצת חששתי באותו הרגע, אבל התגברתי על זה, הוא השחיל את המחט ואני לא הרגשתי כלום :)
פתאום ראיתי אותו עם צמר גפן ספוג בדם, ולא הבנתי מה קרה, כי בכלל לא ידעתי שהוא כבר סיים את החירור. חשבתי לתומי : "מה זה כל הדם הזה?!" ואז הבנתי שנגמר החלק הקשה.
לא יודעת מה קרה אח"כ, הגבה היא לא בטווח ראיה שלי.
כשהוא סיים עם הבררה שהוא עשה לי שם, הוא אמר לי להסתכל במראה.
הסתכלתי, הייתי מאושרת :)
יצאנו מהחדר, שילמתי לגברת, הפירסר הסביר לי איך מטפלים בפירס החדש והביא לי פתק עם ההוראות, ואמר לחזור עוד חודש לביקורת.
אחרי חודשיים נאלצתי להוריד אותו בגלל בית ספר. לא נורא, היה שווה את זה.