כבר הרבה זמן רציתי לעשות חור בלשון,אבל תמיד פחדתי,מכל מיני סיפורים שהסתברו כלא נכונים- כמו איבוד טעם ודומים.
At A Glance Author mishka Contact mishka@bme.anon When It just happened ואז החלטתי בסופו של דבר,אין כלום נורא וזה פשוט יפה ויכפי,אז אני וידידה שלי החלכנו לעשות ביחד,הלכנו למקום שידיד משותף המליץ לנו.
טוב בבוקר נפגשים ונוסעים למכון,מתרגשים בנסיעה עם חששות וכבר מריצים אפשרויות לאכילה להתנפחות הצפויה.
טוב,הגענו למכון,מחכים קצת ואז הולכים לדבר עם הפירסר על פרטיים טכניים-מחיר וחומר ואיזה עגיל וכו',שנינו החלטנו על מוא טיטניום רגיל עם גולות כסופות.
חיכינו עוד רבע שעה כי היו כמה אנשים לפנינו.
טוב הגיע תורינו,הידידה שלי יותר פחדנית שלחה אותי לשם ראשון,אין ברירה אז הולכים ראשון,הוא אומר לי להתיישב על המזרן אחרי ששם עליו נייר חדש,מציע לי לשתות,להרגע דקה שתיים-ואז בא ומקבש ממני להוציא את הלשון ואז לקח מין נייר כזה שספג לי את הרוק-הוא התעסק עם הלשון והנייר הזה בערך שתי דקות.
לאחר היבוש התחיל הסימון שלקח בערך חצי דקה.
ואז הוא ניגש למגש שבו היו כבר מוכנים כל הכלים לפני עוד,לקח את הצבת הזו עם החור באמצע וניסה להתפיס לי את הלשון בה,זה לקח כמה שניות וכאב לא קצת.
הסתכלות שניה עם מיקום החור ואז הוא לוקח את המחט-מוציא מהאריזה שלה ושם על הלשון שלי,אומר לי להרגע ובספירה לשלוש הוא מחורר אותי,ונושמים ביחד עם הנשימות.
אחת-שאיפה נשיפה
שתיי-נשיפה-חירור מפתיע, והופ המחט כבר עבר ת'לשון שלי כשלא הייתי מוכן לזה ובכלל לא היה נורא,לפני שהספקתי לחוב אם כואב או לא כבר היה לי העגיל עצמו סגור טוב בלשון ,שתיתי מים להרגע וישבתי,.
ואז נכנסה ידידה שלי וחזרה אחרי 10 דקות שמחה ומחוררת עם עגיל זהה לשלי,הלכנו לנסות לאכול גלידה -שהלך טוב רק עד נקודה מסויימת שמשם כבר לא היה נוח ממש.
הייתה נפיחות במשך 5 ימים ,שמאז הלכה והצתמצמה המשכתי לטפל בו עם כחודשיים עד ההחלמה וקיצרתי לעגיל קצר יותר עם גולות כחולות יפות ועכשיו הכל טוב ולא עשה בעיות בכלל.
אז כל מי שרוצה לעשות עגיל ופוחד מבעיה לאכול אחרי זה או מאיבוד טעם-זה סתם שטויות ובקלות,והכאב ממש קטן וסביל בשביל דבר כיפי ויפה שכזה!
רוצו לעשות!