לפני שנתיים הייתי במשלחת למזרח אירופה ששינתה את חיי מהרבה בחינות.
At A Glance Author cherry When Two years ago Location prague ידעתי שאני רוצה לעשות משהו שיסמל את המשלחת ויהיה חלק ממני.
לא הייתי בטוחה שאני רוצה לעשות פירסינג/קעקוע בחו"ל. הייתי מודעת לעובדה שאם משהו ישתבש, לא יהיה לי אל מי לבוא בטענות.
ידעתי שקעקוע יקח לי יותר מדי זמן לעשות, והחלטתי שאם כבר- פירסינג.
נשאר לי קצת כסף מקומי- כ-120 שקל, וההתלבטות הייתה בין לקנות דיסק, או לעשות עגיל (מה שאגב היה אסור לפי חוקי המשלחת, ואם היה מתגלה היה גורר גירוש מהמשלחת=טיסה לארץ על חשבוני וקנס של כמה מאות דולרים..)
בסופו של דבר התקבלה ההחלטה: פירסינג!
היה ברור לי בדיוק איזה פירסינג אני רוצה: אנטי גבה. בארץ לא מצאתי פירסר שידע לעשות כזה וקיוויתי שבאירופה אמצא.
התאכזבתי כשהפירסר אמר שהוא לא עושה את זה כי זה עגיל בעל סיכוי גבוה להידחות.
בהחלטה ספונטנית הפירסינג שנבחר היה טראגוס.
ביקשתי שחברה שלי תיכנס איתי לחדר החירורים אבל הפירסר לא הסכים.
-"מי יחזיק לי את היד?"
התבכיינתי באנגלית, אז הפירסר קרא למקעקע שיחזיק לי את היד..
(אגב, למקעקע הייתה צלקת מדהימה..אחד הדברים הכי יפים שראיתי)
לחצתי לו את היד חזק והפירסר התחיל בתהליך החירור.
זה היה מהיר וחסר כאבים לגמרי, בניגוד למצופה.
בעוד הפירסר מחטא את העגיל החדש, נפתח וילון החדר וחברתי פרצה למקום בצעקות "הכל בסדר?! הכל בסדר?את בחיים?!" . חייכתי והראתי לה את התוספת החדשה לאוזן שלי..
כשחזרתי לארץ הטראגוס יליד פראג זכה לשם- פראגוס.
כשהתגייסתי הורדתי אותו, אבל מהר מאוד הבנתי שאני לא יכולה לוותר עליו.
והוא חי לו בשלום ,עם קיפר קטן, באוזן שמאל, עד עצם היום הזה..