יש לי כבר 2 פירסים באוזניים - הליקס וטרגוס באוזן ימין. אבל כבר עברה שנה מאז שעשיתי את הטרגוס, ואוזן שמאל היתה נראית ריקה. תמיד כשהיו רואים את ההליקס והטרגוס, היו שואלים אותי למה אין לי משהו באוזן השניה. רציתי להוסיף משהו לאוזן שמאל, גם בגלל שלא היה בה משהו עדיין וגם בגלל שלא יכולתי לעשות פירסינג במקום בולט יותר, ההורים שלי לא ממש אוהבים פירסינג ובבית הספר הדתי שבו אני לומדת לא מרשים בכלל להסתובב עם פירסינג בגוף או בפנים. אני מצאתי דרך טובה להישאר בבית הספר אבל להיות מחוררת - לעשות פירסינג באוזניים, על זה עוד לא חשבו להוציא איסור.
At A Glance Author katie Contact katie@bme.anon IAM bleedingforyou When Three months ago Location Jerusalem, Israel אבל היתה בעיה אחת - לא ידעתי איזה פירסינג אני רוצה. אף פעם לא ממש אהבתי את הרוק, תמיד התלהבתי יותר מפירסים כמו טרגוס, קונץ' ואחרים. ביליתי ברבה זמן באתר הזה בקיץ ועברתי על כל התמונות כדי למצוא משהו שאוכל להוסיף לאוזן שלי. בסוף החלטתי לעשות רוק, למרות שאף פעם לא אהבתי את העגיל הזה במיוחד.
נפגשתי ב16 ליולי עם חברה שלי ליד הסטודיו. נכנסנו והראתי לפירסר איפה אני רוצה לעשות חור. הוא ביקש שנחזור אחר כך כי החדר היה תפוס אז בינתיים הלכנו להסתובב קצת בחנויות שהיו ליד הסטודיו (בירושלים). קניתי אייס קפה כי עוד לא אכלתי כלום באותו היום מרוב לחץ והייתי צריכה קצת קפאין וסוכר לפני החירור.
חזרנו לסטודיו אחרי כמעט שעה ולא היו שם עוד אנשים, אז שמחתי. אני ממש נלחצת כשיש הרבה אנשים בסטודיו. נכנסתי עם חברה שלי לחדר שבו עושים פירסינג, שהיה נקי כמו תמיד והכל היה מסודר לעשיית החור. כבר התחוררתי אצל הפירסר הזה אז סמכתי עליו וידעתי שהכל שם סטרילי. הסברתי לחברה שלי לפני שנכנסנו לסטודיו מה אמור להיות, וביקשתי ממנה שתגיד לי אם היא רואה משהו לא בסדר (מחט לא חדשה או דברים כאלה) כי ידעתי שאני לא אהיה מרוכזת מספיק כדי לשים לב לדברים האלה.
התיישבתי ואמרתי לפירסר שאני רוצה לעשות את זה עם מוט. הוא אמר שהוא מעדיף לעשות עם חישוק כי יותר קל לנקות עם זה אבל הסברתי לו שאני פוחדת שזה יתקע לי בכל מיני דברים ואני ממש לא אוהבת חישוקים אז הוא הראה לי מוט מעוקל ואמרתי שזה בסדר. הוא סימן את המקום ושאל אם זה בסדר. לדעתי זה היה קצת יותר מדי קרוב לראש אז ביקשתי שישנה את הסימון ואז זה היה בסדר. הוא ביקש ממני להניח את הראש על המשענת של הכסא המוזר וחברה שלי שאלה אם אני רוצה שתחזיק לי את היד. לא חשבתי שאני אצטרך את זה, אני לא מתרגשת מכאב בדרך כלל.
אבל אז באה המחט. זה היה כמו נצח בשבילי, הרגשתי שלוקח לו שעות להכניס את המחט מרוב שזה כאב, אבל חברה שלי אמרה שהוא דווקא עשה את זה מהר. זה ממש כאב לי. אמרתי משהו כמו "אאוץ'!" בשקט והוא שאל אם אני בסדר. צחקתי ועניתי שכן. כאב לי גם כשהוא הכניס לי את העגיל, אבל שמחתי כי ידעתי שזה יגמר בקרוב. כשהוא סיים, הוא אמר "זהו!" והחמיא לי עליו ואמר שיצא ממש יפה. הסתובבתי אל המראה ומיד התאהבתי. המיקום היה מושלם והייתי מאוד מרוצה.
הפירסר הסביר לי על הטיפול בקצרה, כי הוא ידע שאני כבר יודעת איך אני אמורה לטפל בפירסינג מחלים. קמתי מהכסא והיתה לי סחרחורת, אז הפירסר אמר לי שאני יכולה להמשיך לשבת אם אני לא מרגישה טוב, אז זה מה שעשיתי. בדרך כלל זה לא קורה לי אבל כנראה שהייתי חלשה כי לא אכלתי כלום כל היום. אחרי כמה דקות קמתי ויצאנו מהחדר. שילמתי לפירסר בזמן שהוא הסביר לחברה שלי על אקדחי פירסינג ולמה אסור לעשות עם זה עגילים. אמרתי לו תודה ויצאנו.
אחרי זה הסתובבנו עוד אבל אני עצרתי ליד כל מראה שעברנו לידה כדי להסתכל על העגיל החדש.
ההורים שלי בכלל לא שמו לב שהוספתי עוד עגיל. אבא שלי שם לב אחרי שבוע, ואני כבר אמרתי לאמא שלי אחרי שבועיים כי זה עיצבן אותי שהיא עוד לא שמה לב.
כבר עברו שלושה חודשים מאז, החור עוד לא מוחלם אבל הוא במצב טוב.
אני מאוד מרוצה מהעגיל הזה. התאהבתי בו, למרות שלא התלהבתי ממנו כשראיתי תמונות שלו. קיבלתי הרבה תגובות מוזרות על העגיל, אנשים בעיקר שואלים אם זה כאב ואני עונה בכנות שכן. אז שואלים אותי "אז למה עשית את זה" אז אני מסבירה שזה היה שווה את הכאב. :)
אז אם אתם רוצים לעשות רוק, אל תפחדו מהכאב... זה שווה את זה.